<h1>שו"ת הרשב"א ח"ה סימן קפ"ט</h1>
<h2>דף כז.</h2>
ובתרומות ומעשרות ושאר מתנות כהונה ולויה אמרו בבכורות ובכולן טובת הנאה לבעלים כיצד ישראל שהפריש תרומה למכיריו מצאו ישראל אחר ואמר לו הילך סלע זה ותנם אותם לבן בתי כהן מותר ואם היה כהן לכהן אסור ר"ש בן אלעזר אומר אומר אני אף מתנות כהונה כיצד ישראל שהפריש מאתים זוז למתנות כהונה מצאו ישראל אחר ואמר לו הילך סלע זה ותן אותם לבן בתי כהן מותר, אלמא מי שנותן לחבירו כדי שיתן (לו) [או] שישאיל או שילוה לאחר אינו כאילו נותן לו אותו המקבל או הלוה או השואל. והגע עצמך אילו האומר לחבירו תן שדה זו לפלוני ואני אתן לך כך וכך ונתנו לו וטרפוה ממנו היתחייב באחריות אותה מתנה כאילו מכרה למקבל, זה ודאי אינו נכון, ואף זה כמוהו.
